עמוד הבית
פרופיל משרד
דוגמאות לחוזי עבודה
ימי עיון והשתלמויות
דיני עבודה-המדריך המלא
קישורים
ייעוץ
פורסם בעיתונות
העסקת עובד במשק בית
טפסים דיני עבודה
ספר חוזים והסכמים
צור קשר
חיפוש
קטגוריות
רישום לעדכונים
קוד אבטחה
קראתי את תקנון האתר ואני מסכים לאמור בו.
כניסת משתמשים
שם משתמש:
סיסמה:
משתמש חדש ?
שכחת סיסמה ?
» משרד התמ"ת
» היתר לפיטורי עובד במילואים - ועדות תעסוקה
» בתי הדין לעבודה
» המוסד לביטוח לאומי
» רשות המיסים
» שירות התעסוקה
קטגוריה ראשית » עבודת נשים » זכויותיה של עובדת לאחר חופשת לידה » זכויות בזמן חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה

זכויות בזמן חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה

גלית עבדה במשרד רו"ח במשך 4 שנים עד ליום בו יצאה לחופשת לידה. בזמן היותה בחופשת לידה הודיעה גלית למעסיקה כי תאריך את חופשת הלידה בהתאם לזכאותה על פי החוק.
 
מה לגבי צבירת זכויות סוציאליות אם בכלל, בתקופה זו, ומה לגבי תשלום דמי ביטוח לאומי?
 
הילה פורת, עו"ד, משיבה:
בהתאם לחוק עבודת נשים, גלית זכאית ל-26 שבועות חופשת לידה (מהם 15 שבועות יזכו אותה בדמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי). בנוסף זכאית גלית על פי החוק להאריך את חופשת הלידה בחופשה ללא תשלום, ברבע ממספר חודשי הוותק שלה, אך לא יותר מ-12 חודשים מיום הלידה בניכוי מספר השבועות שבהם התארכה חופשת הלידה המקורית שלה (12 שבועות). דהיינו סה"כ 12 חודשים מיום הלידה בניכוי 12 שבועות. להלן ריכוז הזכויות הנצברות לעובדת בתקופת היעדרותה בשל היותה בחופשת לידה ובחופשה ללא תשלום שלאחריה:
 
פיצויי פיטורים
סעיף 2(5) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, קובע כי יראו רציפות בעבודה לענין הזכות לפיצויי פיטורים, אפילו חלה בה הפסקה מחמת חופשה או פגרה שלא בשכר, שניתנו לעובד על פי חוק או בהסכמת המעביד.
 
תקופת חופשת הלידה היא בגדר פגרה שלא בשכר שניתנה לעובדת עפ"י חוק, ולפיכך יציאת עובדת לחופשת לידה אינה מנתקת את הרציפות בעבודה לענין הזכאות לפיצויי פיטורים.
 
לענין קביעת סכום הפיצויים, צוברת התקופה שבעדה זכאית העובדת לדמי לידה באופן מלא [תקנה 10(3) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964], לפיה לענין קביעת סכום הפיצויים לא יובאו במנין: "תקופה של חופשה או פגרה שלא בשכר כאמור בסעיף 2(5) לחוק העודפת על 14 יום לשנת עבודה, למעט תקופה כאמור שבעדה זכאית העובדת לדמי לידה בהתאם לתוספת השביעית לחוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953".
 
לאור האמור, מאחר ורק בגין חלק מתקופת חופשת הלידה זכאית העובדת לדמי לידה, כאמור לעיל, אזי יש לחשב את סכום פיצויי הפיטורים לעובדת שחופשת לידתה הוארכה כדלקמן:
· התקופה בגינה זכאית העובדת לדמי לידה מן המוסד לביטוח לאומי צוברת באופן מלא לפיצויי פיטורים.
· תקופת החופשה ללא תשלום (החופשה ללא תשלום שבתום חופשת הלידה והתקופה בגינה העובדת הינה בחופשת לידה אך אינה זכאית לדמי לידה), העודפת על 14 יום לשנת עבודה, לא תובא במניין לעניין קביעת סכום פיצויי הפיטורים.
 
דמי מחלה
סעיף 4 לחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976, קובע כי כל חודש עבודה מלא שעובד עבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה צובר לו 1.5 ימי מחלה (עד למקסימום של 90 יום).
 
תקנה 4 לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), התשל"ז-1976, קובעת מספר הפסקות בעבודה כחריגים לנ"ל שיובאו בחשבון בחישוב תקופת הזכאות לדמי מחלה, וביניהן חופשת לידה עפ"י חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954.
 
לאור האמור, נראה כי חופשת הלידה של ה-26 שבועות תילקח בחשבון באופן מלא בצבירת ימי מחלה, ואילו החופשה ללא תשלום שמעבר ל-26 השבועות לא תצבור ימי מחלה.
 
דמי הבראה
סעיף 6(ה) לצו ההרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש, קובע מפורשות כי "לקביעת תקופת הזכאות לענין תשלום דמי הבראה תובא בחשבון תקופת חופשת הלידה עפ"י החוק".
 
על כן, נראה כי חופשת הלידה של ה-26 שבועות תילקח בחשבון באופן מלא לצורך קביעת הזכאות לדמי הבראה, וכן לצורך חישובם. אך החופשה ללא תשלום שמעבר ל-26 השבועות לא תובא בחשבון.
 
חופשה שנתית
אורך החופשה השנתית המגיעה לעובדת, הוא פונקציה של מספר ימי העבודה בפועל במשך שנת העבודה (שמ-1 בינואר של כל שנה עד ל-1 בינואר בשנה שלאחר מכן). לפיכך, לא ייספרו ימי ההיעדרות של העובדת מעבודתה עקב חופשת הלידה וחופשה ללא תשלום, לצורך קביעת הזכאות לחופשה שנתית.
 
תשלומים לקופות גמל בחופשת לידה  
סעיף 7א(א) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן – החוק), קובע כי עובד או עובדת הזכאים לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – דמי לידה), או עובדת הזכאית לגמלת שמירת הריון לפי החוק האמור (להלן – גמלת שמירת הריון), והם ומעבידם או המעביד בלבד, נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל, ימשיך המעביד לשלם תשלומים כאמור בעד התקופה שבעדה שולמו דמי הלידה או גמלת שמירת ההריון, לפי הענין, ובלבד שהעובדת או העובד שילמו בעד התקופה האמורה את התשלומים החלים עליהם, אם חלים, להבטחת הזכויות האמורות, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיפו העובדת או העובד לעבוד בתקופה האמורה;
 
"קופת גמל" = כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005.
 
כשמדובר בתקופה של דמי לידה – נדרש בחוק לצורך הזכאות כי העובדת או העובד עבדו אצל המעביד שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת ההריון, ובנוסף כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בניהם כל תקופת ההריון.
 
ביום 1.9.2008 נכנסו לתוקפן תקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל) התשס"ח-2008 (להלן – התקנות), המסדירות את המועדים והכללים לתשלום לקופות הגמל. התקנות חלות על מי שזכאותם לדמי לידה החלה לאחר יום 1.9.2008.
 
לאור האמור, נראה כי חובת ההפרשה לקופת גמל קיימת רק בתקופה בה זכאית העובדת לדמי לידה, וכי אין חובה להפריש עבור העובדת לקופת גמל בגין תקופת חופשת הלידה בה העובדת אינה זכאית לדמי לידה ובחופשה ללא תשלום.
 
לעניין תשלום דמי ביטוח לאומי
בתקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל"א-1971, נקבע כי במקרה שעובד נמצא בהסכמת המעביד בחופשה ללא תשלום לפחות חודש קלנדרי ובתקופה זו הוא אינו עובד אצל מעביד אחר ואינו עובד עצמאי - המעביד חייב בתשלום דמי ביטוח בעד תקופה שלא תעלה על שני חודשים קלנדריים רצופים שבהם היה המבוטח בחופשה כאמור.
 
תקנה 1 לתקנות הנ"ל קובעת כי עובד הנמצא בחופשה ללא תשלום תקופה קלנדרית העולה על שני חודשים תמימים רצופים, אם באותה תקופה אינו עובד אצל מעביד אחר ואינו עובד עצמאי - ישלם בעצמו את דמי הביטוח.

הדף עודכן בתאריך 21.05.2017

הדפסה  
 שלח לחבר
כל הזכויות שמורות להילה פורת, עו"ד
טל: 072-2570600
סימפלי סמארט בניית אתרים
עמוד הבית מאמרים צור קשר