התיישנות זכויות עובד
קטגוריה ראשית » יחסי עובד מעביד » התיישנות זכויות עובד

התיישנות זכויות עובד

פרק הזמן שנקבע בחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, להגשת תביעה כספית (שאינה קשורה לתחום המקרקעין), הינו 7 שנים מיום שנוצרה עילת התביעה.
יחד עם זאת, ישנם חוקים ספציפים בכלל, ובדיני העבודה בפרט, שקובעים פרקי זמן קצרים יותר, דהיינו תקופות התיישנות מיוחדות ביחס לזכויות שונות, כמפורט להלן:
 
שכר עבודה, פיצויי הלנת שכר, פיצויי פיטורים ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים - יש להפריד בין התביעה לתשלום השכר או פיצויי הפיטורים עצמם, אותם ניתן לתבוע עד 7 שנים מיום שנוצרה עילת התביעה (היום בו היה זכאי העובד לקבל את השכר או פיצויי הפיטורים הנתבעים), לבין התביעה לפיצויי ההלנה שאז חל סעיף 17 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, ולפיו: 
·        אם השכר / פיצויי הפיטורים שולמו באיחור, הזכות לתבוע את פיצויי ההלנה תתיישן תוך 60 ימים מיום שהעובד קיבל את השכר / פיצויי הפיטורים, אולם בית הדין האזורי לעבודה רשאי להאריך את התקופה של 60 ימים לתקופה של 90 ימים.
·        אם השכר / פיצויי הפיטורים לא שולמו כלל, הזכות לתבוע את פיצויי ההלנה תתיישן תוך שנה מהיום שבו רואים אותם כמולנים.
·        יצוין כי כאשר מדובר בתופעה של איחור בתשלום שכר (להבדיל משכר שלא שולם כלל), שחוזרת על עצמה, קובע חוק הגנת השכר תקופת התיישנות ארוכה יותר. אם הלין המעסיק את שכרו של העובד, או חלקו, 3 פעמים בתקופה של 12 חודשים רצופים שבתוך 3 השנים הרצופות שלאחר יום תשלום השכר שבו קשור הפיצוי, תהא תקופת ההתיישנות 3 השנים האמורות.
 
בדב"ע שם/10-2 מדינת ישראל נ. ברזילי ואח', נקבע כי משהתיישנה הזכות לפיצויי הלנת שכר לא ניתן להעניק את הסעד שנקבע בחוק כפיצוי על פיגור בתשלום שכר עבודה, ועל כן רשאי בית הדין לפסוק ריבית והצמדה על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה.
 
חופשה שנתית
סעיף 31 לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951 (להלן – החוק), קובע כי תקופת ההתיישנות לכל תביעה עפ"י החוק, היא שלוש שנים.
 
סעיף 6 לחוק קובע, כי החופשה תינתן בחודש האחרון של שנת העבודה שבעדה היא ניתנת, או במשך שנת העבודה שלאחריה, וסעיף 7 לחוק מדבר על אפשרות מוגבלת לצבירת חופשה, ולפיו לא ניתן לצבור חופשה שנתית, אך עובד רשאי, בהסכמת המעסיק, לקחת 7 ימי חופשה לפחות ולצרף את היתרה לחופשה שתינתן בשתי שנות העבודה הבאות.
 
בע"ע 324/05 ריבה אצ'ילדייב נ' עמישב שרותים בע"מ, קבע בית הדין הארצי לעבודה, כי העילה לפדיון חופשה נוצרת עם סיום יחסי עבודה ועובד המגיש תביעתו תוך פחות משלוש שנים מיום הקמת העילה, רשאי לתבוע את מלוא דמי פדיון החופשה שהגיעו לו ביום סיום יחסי העובד-מעסיק.
 
עם זאת, בית הדין הארצי קבע, כי החוק מאפשר לעובד לצבור חופשה עד שלוש שנים בלבד ולפיכך, זכאות עובד לפדיון חופשה תהא בגין שלוש שנות עבודתו האחרונות בלבד, המסתיימות ביום סיום יחסי העבודה.
 
בע"ע 547/06 משה כהן נ. ויליאם אנויה (שניתן ביום 8.10.2007), הוסיף בית הדין הארצי להלכת פסק הדין בענין ריבה אצ'ילדייב הנ"ל ופסק כי אין בהוראת סעיף 7 לחוק חופשה שנתית, כמו גם בפסק הדין בענין ריבה אצ'ילדייב, התייחסות לימי חופשה שהצטברו לעובד בשנת עבודתו השוטפת, עובר לסיום העסקתו, ואלו ודאי עומדים לזכותו עם תום תקופת העסקתו. לפיכך, בהתאם לפסק דין זה בעת סיום יחסי העבודה, עומדים לזכות העובד, לכל היותר, ימי חופשה שהיה זכאי לקבל בשלוש השנים המלאות האחרונות להעסקתו, בצירוף הימים שנצברו לזכותו בשנת העבודה השוטפת.
 
יצוין, כי בע"ע 1041/00 יצחק קידר נ' מוריס בן שטרית, ניתן ביום 5.8.2002, קבע בין הדין הארצי כי בית הדין האזורי קיבל את תביעתו של העובד לפדיון חופשה כמעט במלואה בגין שבע שנות עבודתו, ולא עד לתקופת שנת ההתיישנות וזאת מן הטעם כי המעסיק לא טען להתיישנות. בית הדין הארצי קבע כי אין מקום להתערב בפסיקה זו של בית הדין האזורי וכי ההתיישנות הקבועה בסעיף 31 לחוק חופשה שנתית הינה התיישנות דיונית.
 
במקרה שלעובד יש זכות לחופשה שנתית ארוכה יותר מזו שקובע החוק, מכוח חוזה / הסכם קיבוצי / צו הרחבה: לגבי חלק החופשה החוזית (החופשה העודפת על זו שקובע החוק), קיימת התיישנות רגילה של 7 שנים (הזכות לפדיון החופשה העודפת תלויה בהוראות המקור ממנו היא נובעת). כך גם במקרה שעובד זכאי לחופשה נוספת הניתנת לו כתמורה לעבודת שעות נוספות או לעבודה ביום מנוחה.
דמי הבראה – החל מיום 8.1.2017 תקופת ההתיישנות היא 7 שנים. לגבי התקופה שקדמה ליום זה - כל עוד התקיימו יחסי עבודה, חלה תקופת התיישנות רגילה של 7 שנים. עם זאת, לאחר סיומם של יחסי העבודה, עובד היה זכאי לקצובת הבראה רק לגבי תקופה של עד שנתיים שלפני תום תקופת עבודתו, אם לא קיבל את קצובת ההבראה עבור אותה תקופה במהלך עבודתו.
  
הפרשות לקופת גמלהעובד רשאי לתבוע הפרשות לקופת גמל שהמעסיק לא הפריש עבורו, וזאת עד 7 שנים מיום שנוצרה עילת התביעה. במקרה שהמעסיק חייב להפריש עבור העובד כספים לקופת גמל ולא עשה כן, נראה כי המעסיק עלול למצוא עצמו במצב בו העובד ו/או שאריו ו/או יורשיו יוכלו לתבוע ממנו את מה שנגרע ממי מהם בעקבות אי קיום הוראות הצו, ולרבות – הכספים שלא הופקדו (נטו) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, אובדן רווחים בקופת הגמל כתוצאה מאי ההפרשה במועד, זכויות הפנסיה (שלא התגבשו כתוצאה מאי ההפרשה), פנסיית נכות/שאירים במקרה של אירוע מזכה וכיוצ"ב (לעניין זה ראה דב"ע נג 6-8 טלמור – מדינת ישראל, פד"ע כו 535, ע"ב 5525/05 דניאל מונטיא נ. איי. אס. אס משמורת בע"מ מיום 29/10/2007 וע"ב 6837/03 חיים גפן נ. בתי מלון מאוחדים בע"מ ואח' מיום 11/10/2007). לאור השוני בין הזכויות השונות שהעובד ו/או שאריו ו/או יורשיו יוכלו לתבוע מן המעסיק, נראה כי "היום שבו נוצרה עילת התביעה", יקבע בהתאם למהות הזכות הנתבעת.
 
בע"ע 1616/04 טיברמן נ' מקורות (פורסם בנבו, מיום 8.1.2006) נקבע כי בתביעות להפרשי פנסיה יש להבחין בין תביעה כנגד המעסיק לבין תביעה כנגד קרן הפנסיה. באשר לתובענה כנגד קרן הפנסיה נפסק, כי העילה מתחדשת מידי חודש בחודשו מאז שהעובד פרש לגמלאות. אולם כאשר התביעה מופנית כנגד המעסיק בגין אי הפרשות לפנסיה בתקופת עבודת העובד, אז יש לבחון את המועד בו היה על המעסיק לבצע את ההפרשות ובהתאם לכך להחיל את כללי חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958.
 
שוויון הזדמנויות בעבודה - באשר לתביעה אזרחית הנובעת מהפרת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, נקבעה בסעיף 14 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תקופת התיישנות של 3 שנים מיום שנוצרה עילת התביעה.
 
שכר שווה לעובדת ולעובד – תביעה אזרחית הנובעת מהפרת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו-1996, תתיישן לאחר שחלפו 5 שנים מיום שנוצרה העילה.
 
הטרדה מינית - תביעה בשל העוולות המצוינות בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998, תתיישן לאחר שחלפו 7 שנים מיום שנוצרה העילה (עפ"י סעיף 6(ג) לחוק).
 
חוק הסכמים קיבוציים - באשר לתביעות הנובעות מהפרת האיסורים הקבועים בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, שעניינם איסור על מניעת כניסה של נציג מארגון העובדים למקום העבודה ואיסור על פגיעה בעובד לענין חברות או פעולות בועד/ארגון עובדים, הוארכה תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק זה, באופן שתעמוד על 3 שנים מיום שנוצרה עילת התביעה.

הדף עודכן בתאריך 12.01.2017

עולם העבודה - דיני עבודה
דוא"ל: sec@hilaporat.co.il
http://hilaporat.co.il/